פטנטים – מאמרים, פטנטים מאמר המכון לפטנטים

פטנטים – המכון לפטנטים – מעדכן ומוסיף, חדשות לבקרים, פרסומים של מאמרים בתחומי הגנות פטנט.

מאמר פטנטים או מאמרים המוסיפים להבנת שיטות הגנה וקידום של פטנט. כאלו, שיש בהם כדי להציג זוויות ראיה נוספות מעבר להיבטים הטריטוריאליים הנחזים מן החוק והפסיקה ברגיל, שהינם מן המפורסמות. זו מטרתנו.

פטנטים – מאמרים, פטנטים מאמר המכון לפטנטים

ממציא, יזם או עורך פטנטים שיש באמירתו הכתובה כדי להוסיף לאלו, דבריו יקודמו בברכה להוסיף מאמר בחלק זה של אתר המכון לפטנטים. המכון לפטנטים מתמחה ומייעד את עיסוקיו אל עבר מתן מענה מורחב בתחומי הגנות קניין רוחני, ובייחוד ובמודגש פרטנית אל-עבר פטנטים והמצאות.

חלק מהשלבים הללו: קידום פטנט מרעיון ועד מוצר, תכניות פיתוח ומימון המצאות – שדרוג המצאה ורעיון. ופרטנית, חיפוש פטנטיםעריכת פטנטיםרישום פטנטים בישרטל ובעולם – מסחור בינלאומי עסקי, משפטי וכלכלי

פטנטים – רשימת מאמרים

פטנטים – מאמר, שיווק פטנטים, משקיעים ושאלות נוספות

פטנטים – סקירה

פטנטים – מאמרים

פטנטים – מאמר יזמות פטנט

פטנטים: תמיהות, שאלות וטעויות נפוצות

מאמר: פטנט

פטנט הוא המצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי. שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות תעשייתית. ושנרשמה במשרד רשם הפטנטים. לפטנט ניתנת הגנה, במסגרת דיני הקניין הרוחני.

רישום כפטנט באופן כללי ובעיקר בישראל, ניתן להמצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור תעשייתיים. הזכות לפטנט לא מתייחסת לתגלית. דוגמת גילוי זן חדש של בעלי חיים, רעיון שיווקי, תיאוריה ואף לא תוכנת מחשב. ייצור תעשייתי – הכוונה היא לתהליך יצור של חפץ מסוים ולא פלוני שייצר את החפץ (כמו פסל שמפסל פסל לעומת פלוני שמצא תהליך יותר זול ליצירת פסלונים של כבשים).

 

מטרות הפטנט

אחת ממטרות ההגנה על פטנט, היא לעודד פרסום מחקרים טכנולוגיים, שאילולי הפטנט לא היו קורים כלל. או היו נשמרים בסתר ולא מגיעים לידי הכלל.

ועל כן, ממציא הפטנט למעשה מקבל את היכולת לאסור על אחרים לייצר את מתחם נשוא ההגנה כפי גדרותיה בתביעות המשפטיות. זאת, בתמורה לכך שהוא מגלה את כל התהליכים הקשורים לפטנט. זוהי זכות מניעתית על אחרים.

הממציא יכול לייצר ולשווק בעצמו ולמכור לאנשים במחיר שיחזיר את ההשקעה. לחילופין יכול הממציא ליתן רישיונות שימוש, להשכיר/למכור את הפטנט שלו בתמורה לתמלוגים מהרווחים. הזכות המניעתית עוברת לזה שהממציא השכיר/מכר לו את הפטנט.

מדוע על הציבור לשלם הרבה על התוצר הסופי של הפטנט?

 במשפט קצר – עקב הייחוד של הסחורה הסופית. המוצר הוא חדשני, ייחודי.

אך האם זו סיבה מספיק טובה ע"מ לתת ליצרן את המונופולין לייצור המוצר ולשלם ביוקר על המוצר?

אכן. הממציא יוצר מונופול על הפטנט שלו. אמנם הוא מגלה את הפטנט שלו אך אסור לייצרן ולצרכן לייצר את הפטנט בעצמו [לתקופת זמן מסוימת]. ברם, ניתנת לצרכן אפשרות להסתמך על הפטנט בכדי לייצר משהו הקשור בעקיפין לפטנט.

דרך קבלת הפטנט

לידתה של הזכות הפטנאבילית היא ברישום בארץ לאום. סע' 3 לחוק הפטנטים תשכ"ז – 1967 אומר: המצאה בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות תעשייתית, היא כשירת פטנט.

פנייה לרשות הפטנטים בירושלים, החוסה תחת משרד המשפטים. הממציא המבצע רישום פטנט, מקבל מספר וממתין לתורו.

בבוא העת בקשת הפטנט נבחנת ע"י בוחן פטנטים [בעל השכלה מדעית], שבוחן את הבקשה לפטנט עפ"י דרישות החוק. אם הוא מגלה בעיה, הוא מוציא השגה למבקש. הממציא מנסה לשכנע – אם הצליח, מה טוב. אם לא, על הבקשה יש ערר המוגש לרשם הפטנטים, אשר עומד בראש אגף הפטנטים [הוא בעל הכשרה להיות שופט מחוזי ובלי רקע מדעי].

במידה ונמצא שההמצאה ראויה להגנת פטנט. מתפרסמת הודעה על כך שהבקשה קובלה. הדבר מפורסם ביומן הפטנטים המדגמיים וסימני המסחר [שזה חלק מ"רשומות"]. מה שמתפרסם זה שם בקשת הפטנט, וזאת ע"מ להזהיר מתחרים פוטנציאלים, שיש למישהו בקשת פטנט. כל ההליכים משלב הגשת הפטנט ועד שלב הקיבול, מתנהלים בסודיות. הקיבול הוא לא קבלה סופית.

לאחר הקבלה, כל התיק וההתכתבויות שהיו בין הבוחן והממציא, פתוח לעיון הציבור. זהו השלב שבו הציבור יכול להתנגד להמצאה. כל אדם החושב, שלמרות שההמצאה נמצאה לכאורה ראויה להגנת פטנט, היא לא ראויה, יכול להגיש התנגדות תוך 3 חודשים לרשם הפטנטים. לא הוגשה התנגדות, הפטנט התקבל. הוגשה התנגדות, הרשם יהיה מעין שופט הבוחן את הצדדים. להתנגדות יש עילות, חקירות נגדיות, סדר דין, סיכומים, החלטה וכו'. אם הרשם החליט לתת פטנט, והמתנגד מערער, הדבר הולך לבה"מ המחוזי (ע"פ כללי סדר דין אזרחי) והפטנט עדיין מוקפא.

לאחר כל ההליכים הללו, מאושר הפטנט במידה והינו מאושר.

זכויות הממציא לאחר אישור הפטנט

מונופולין – זהו מונופולין סטטוטורי, אשר קשור להגדרות השוק שבו פועל הפטנט. בדיני הקניין הרוחני, מונופולין שונה מהעתקה למשל.

הזכות לפי הפטנט היא אינה מניעת העתקה, אלא מניעת כל שימוש לרבות שימוש שהוא תולדה של פיתוח עצמאי. זכות הפטנט היא שלילית במובן זה, שהיא מונעת מאחרים לבצע פעילות – איסור על אנשים אחרים לבצע פעילות של ייצור או שווק. זכות הפטנט בישראל מוגבלת ל20 שנים, ברוב המקרים.

 לאחר התקופה, הפטנט עובר להיות נחלת הכלל. יש לשים לב, שאם הפטנט רשום רק בישראל לעיתים יהיה קשה לאכוף אותו בעולם הרחב, ויש המעדיפים לרשום תחילה את הפטנט בארה"ב ובאירופה.

מדריך פטנטים בישראל, הוצאת משרד הפטנטים

                              התוכן מוגש בכפוף ל־GNU Free Documentation License

       מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/פטנט

                077-323-770-5