פטנט – מתי יוצאים לדרך המעשה? – שיווק פטנטים – מסחור פטנטים

מאמר, חדשות, ותפיסות חדשניות: עוזי חבושה, עו"ד.

פטנט

פטנטים, משקיעים לפטנטים, פטנט, גיוס המונים, סטארטאפ

אם היינו בוחרים כותרת מתאימה יותר, אף אם פחות מצויה בז'רגון הרווח היינו קוראים לדבר:
המעבר משלב פטנטים; פטנט (Patent) אל עבר מימושו המסחרי.

שני דברים שלובים אמורים לעלות כאן בקצרה ממש:
אחד, חלופות ביצוע נדרשות לתפיסה השמרנית הנהוגה לעניין דרך הטיפול בהגנה על המצאה (Invention) בפאן של הגנת פטנט. והשני, השלוב בראשון, הצורך בהתנתקות מהעיסוק בהגנת הפטנט, עריכת פטנטים 

                (Drafting patent pplication) , או רישום פטנטים (Patent registering) כמרכז הטיפול

                והעברת כובד המשקל אל עבר הרגל השנייה, היא שלב המסחור.

תדיר, נראה כי ממציאים שזו להם הפעם הראשונה, או אולי אחת הפעמים הראשונות, "נתקעים" במידה לא מבוטלת בשלב הגנות פטנט. אולי, נכון יותר לומר, אינם מצליחים לעבוד בו זמנית בשני המישורים גם יחד. גם טיפול בהגנות הפטנט ורישום הפטנט, וגם העברת משקל הכובד אל עבר פיתוח המיזם בפאן של פיתוח מסחרי; שותפים אסטרטגיים; משקיעים (Angels-investors) וקידום אל עבר שיתופי פעולה; או מכירת זכויות קניין רוחני; או הסכמי רישיון (Licensing agreement); הסכמים מסחריים אל מול חברות; מוסדות; יצרנים; מפיצים ועוד חלופות ביצוע שונות ומגוונות.

רוצה לומר, קיים מעין אלמנט נפשי – של חשש ופחד, המשולב בסיבתו, לדעתי בחוסר ידע של בחינת "מה עכשיו".
החשש מפני מעבר לשלב המעשי, דבר שבא לידי ביטוי עובדתי בד"כ בחוסר יכולת לעזוב ולהמשיך הלאה.

חשש והתרפקות אלו, דוגמת גוזל הנץ שהתבגר ומתבקש לעזוב את הקן. נדרש לעוף. כאשר הלכה למעשה במעופו הוא משדרג את מצבו ואינו משאיר מאחוריו דבר, אלא רק את תמימותו. ויותר מזה, הרי מקבל הוא יכולת תעופה נדירה שלא הייתה קיימת לו לפנים. ואף על פי כן, עיכוב הביצוע מצוי, נפוץ ורב הוא.

הסיבות למעין התרפקות זו על דדי האם, יש והינן מוסברות בחוסר בשלות – אבל, לטעמי יהיה זה חוטא לאמת, מנימוקים טובים שאין זה הזמן לפרטם בהרחבה, ועיקרם שהינם לדעתי משום העברת כובד האחריות על הש.ג..

מכול מקום,
הגדרת הכותרת נבחרה כך, על שום מידת הערבוב והעירוב שמרב בעלי המקצוע בתחום הפטנטים בישראל נוהגים להעביר לממציאים חסרי הניסיון הבאים בדלתם. בבואם של האחרונים לבאר את דרך הפעולה הנאותה לקידום המיזם. אלא, שעיקר ההסבר המועבר נתקע לכאורה בהסבר שעיקרו דרך הגנת הפטנט. לאו שאר שלבי המיזם. ומה נפשך? הרי – דרך הגנת פטנט הינה אך רכיב אחד מדרך קידום המיזם בכלל.

במה דברים אמורים?!
ברגיל נשמעת כמעט בכול ההסברים המקצועיים, חוות הדעת של בעלי מקצוע, החוזרת כמנטרת המלצה על השלבים בדרכו של ממציא בפוסעו בשביל קידום מיזם מוגן פטנט:
הגשת בקשה באחת מארצות הלאום החתומות באמנת פריז, ותפיסת תאריך הבכורה.

ובטווח שניים עשר חודשים מיום ההגשה, במידה והמיזם לא הניב עדיין פירות, ומה לעשות ובד"כ זה המצב, ממליצים אותם בעלי מקצוע לאוץ ולרוץ לרשום PCT ולהאריך את פרק זמן הקדימות. לקנות זמן, ללא מהות – לעוד 18 חודשים. כך, שבסך הכול עסקינן כבשלושים חודשי קדימות.

כשאותה קדימות, מטרתה קידום המיזם, הכנסת ממון מתוכו, ושימוש בממון זה להמשך הרישום בארצות לאום נוספות.

כבר כאן אגיד שיש גם חלופה אחרת

חלופה זו אינה נשמעת די לטעמי, או שלכול הפחות אני לא שמעתיה בחוצות חצרותיהם של אחרים, אף אם מחצצרים הם בקול גדול. "יש להם משרד בכמה ערים…לא עורך דין רק עורך פטנטים"…מסכנים.

לא אומר שחלופה זו היא האופטימלית בהיבט הראייה אוטופית.
כן אומר ששני מרכיבים , ההיבט של ניהול מיזם מוגן פטנט בעולם בעל מוגבלות כלכלית מחד,
בנוסף להיבט של לקיחה בחשבון את "הרכיב הנפשי הרגיש של הממציא החדש".
אלו, מעלים את הסיכון של הממציא ליפול לתהום הייאוש והחידלון בכלל, במידה והינו צועד בשיטה האוטופית.

לכן, רואה בחלופה זו חלופה יעילה וראויה, לצערי ברוב המקרים, עד התקיימות העולם האוטופי על תנאיו.

חלופה זו פשוטה היא. ופתרונה תחילת הליך אל עבר פטנט קבוע, באמצעות בקשת פטנט בארה"ב ובארץ המושב שבד"כ יש בה יתרון יחסי משמעותי ליזם, וזאת, בו זמנית אם ניתן.

ממה נפשך?
שבארץ המושב של אדם תמיד יעמוד לו יתרון יחסי לקדם את עסקיו, וגם אם עשרות אחוזים משבעת מיליון בניה ובנותיה חיים חרפת עוני.

הגיון הדברים הפשוט אומר, ושאם "תפס לך פטנט בארה"ב ((U.S.A patent) והמיזם העוקב לו גם כן, אשרך ומה טוב חלקך.

שממלא תפסת את ארץ המסחור בה "מהירות המעבר בין הסינופטיות" היא מהגבוהות בעולם. ארץ בת שלוש מאות מליון תושבים, הנושקת גאוגרפית לארצות מסחריות חשובות דוגמת קנדה וארצות דרום היבשת הלטינית.

כך שבמסחור של פטנט בארה"ב יש היגיון שכוח הייצור והשיווק של הגוף שמחזיק בזכויות היצור וההפצה בארה"ב ישליך וסופו שיהיה הוא גם אותו הגוף שיפיץ את המיזם בארצות שכנות אלו ואף אל מעבר לאוקיינוס.

מה מצאתי להראות חלופה זו על פני המנטרות הקיימות, שאוזני קהו מלשמוע את שינונן וחיקוין השקם וערב?
בחולשת הממציא הפשוט מצאתיה!!

אותו "ממציא חד פעמי", פשוט, אין מאחוריו אלא רצונו לכלכל עצמו ומספר נפשות משפחתו – ושונים שיקוליו משיקולי חברה הבאה לכלכל אלפי עובדיה! ממציא זה, שאינו בעל מקצוע בתחום ואין תחום התמחותו בד"כ בתחום המצאתו, הינו מורכב ממרכיב מרכזי וחשוב, שהינו המרקם של חוזק או חולשה מנטאלית.

זה גם זה, או זה או זה, שניהם תלויים באחת: מה הצפי שהיה לו לאותו ממציא?!

צפי זה ברגיל ניזון מבעלי המקצוע המצויים.
מציפיית הממציא כי יעשה הצלחה עסקית מסחררת בטווח חודשים בודדים מיום שערך פטנט, או אפילו מיום שהגיש איזה פרוביזורי Provisional.
היינו כאילו עומד העולם מלכת וכולם ציפו אך להגעתו של האומלל עם חצי עמוד פרוביזורי…

לזה צרף נדבך, שעיקרו, שההצלחה אם באה, הרי היא עקב עקביות ודבקות ואי חידלון. לעיתים ואולי בד"כ הינה תוצאה של דבקות שכזו לאורך זמן שנימדד בשנים. לזה הוסף מרכיבים ובסיס איתן של ברק של מקוריות – היא חכמה, ייחודית, יעילות המצאה, ובייחוד יתרונה היחסי. וכשהינה נוטה אל עבר מוצר, אם מוצר, הרי הינה בעלת מידה של ביקוש הנוטה לקשיח.

אבל הממציא, מה הוא חש ברגיל בפוסעו בציפייה המובנת לו מהייעוץ הנפוץ????
ובייחוד כשהמציאות תופחת בפניו???
כאשר עברה פתאום כמעט שנה שלמה, וכמעט כול הממציאים לא התקדמו התקדמות של ממש אל עבר יחידה עסקית, כול שכן משמעותית, כול שכן בינלאומית???
ופחדם נופל עליהם עקב ההסבר שהלחיץ אותם כי הזמן…הזמן רץ…הזמן אץ….והינה הולכים הם לאבד כול סיכוי…
ועוד מעט קט צריך לשלם אגרת PCT שבין 2,300 – 3,400 דולר של ארה"ב בלי להחשיב טווח של כאלף חמש מאות מהירוק ירוק הלזה, (וזה רק ההתחלה למי שנכנס במסדרון האינדיאני שסופו להתגלגל בזפת ונוצות), עבור בעל מקצוע להתאמות הנוסח לפורמט הנדרש ולמילוי טפסים וטיפול בכלל.

ומה? כדי לקנות זמן?! כך כולם אומרים, כך כולם עושים.

ואני ראיתי כול כך הרבה ממציאים שהגיעו שבועות לפני תום שנים עשר החודשים הראשונים בלחץ אימים לבצע מסחור בזק מוצלח באחת.
רבים שידיהם נחלשו, מאי הצלחה לכאורה, מתחושת כשלון, שלא הצליחו עד טווח 12 חודשים למסחר אל מול טובי וגדולי החברות בעולם בתחומן.
כאלו שאפילו שהגיעו לשלב השנה, זנחו הכול כיוון שראו בעיני רוחם רק אפשרות של PCT שנראתה יקרה לכיסם, ואך שלב אחד, לא בטוח כלל, בדרך לעוד תחנה, ועוד אחת.

ואלו שרשמו PCT וגם בתוספת הזמן של עוד 18 חודשים לא מצאו מסחור?! ולא בכיסם די מעות לבצע בקשת פטנט בארצות לאום נוספות, משקצרה ידם להביא אגרות נוספות. ויצא כי כול תשלומם לחלופה זו הביאה בחובה תוצאת אוויר וערך מוסף או שיורי אפס למיזם, עם ערך שלילי לנפשם. ו- לטעמי, לא בצדק הרגישו כישלון.הכישלון אינו כישלונם, כי בנתיב הוא באין כניסה מראש.

לכן, אילו חלק מהממציאים ש"החלופה הפשוטה" מתאימה להם.
אילו היו פועלים בה, ברור כי מידת הבהירות העומדת בפניהם הייתה רבה ופשוטה יותר לביצוע.
כך גם לא היו חשים בלחץ הזמנים בצורה כ"כ דרמטית שאינה נכונה בראייה אובייקטיבית.
ברור שאז, רמת צפייתם הייתה אחרת, ולא היו רואים עצמם ככישלון רק בגלל שלא הספיקו לבצע מכירה בטווח של חודשים.
משאז, היה להם הרבה יותר קל לנסות ולעוף מן הקן, כי היה ברור להם מלכתחילה כי זו הפעולה המורכבת היחידה העומדת בפניהם.

לכן,
לכן אני אומר לאותם ממציאים, יש עוד דרך!!!

בנתיב של "מסדרון האינדיאנים הזפת והנוצות" יש הרבה אינטרסים שלא קשורים אליכם.
נכון, אם תצליחו בה, ונפשכם צרה, תצטערו צער על ממון נוסף שיכולים הייתם לעשות.
אך אם כאלו אתם, כך או כך לא תדעו שובע אף פעם.
אבל אם אנשי חשבון אתם, וסיכון סיכוי תמדדו גם כאן, תמצאו שאין זאת, אלא, חלופה ראויה לעילה ולעילה על אחיותיה החורגות.

אמרה:
"איסתרא בלגינא קיש קיש קריא"

פטנטים – רשימת מאמרים

               שיווק פטנטים – מסחור פטנטים

                                פטנטים – סקירה

פטנטים – מאמר יזמות פטנט

   פטנטים: תמיהות, שאלות וטעויות נפוצות