פטנטים – למה בכלל להיות ממציא פטנט?
למה בכלל להיות ממציא?
מדוע שאחד יחפוץ להיות ממציא? זו שאלה שצריכה להישאל מקדמית. כדי לתת תשובה סדורה להוא שחפץ להיות ממציא. כי, עובדה היא, שאנשים,
נשים וגברים, כמהים להיות ממציא פטנט.
מדוע עולה אצלם כמיהה זו?
גילוי תשובות לשאלות אלו, יכול ויתנו מענה לגילוי “הנוסחה” – “הפורמולה להיות ממציא”.
יש בשאלת השאלות, ובסיוע לגילוי המענה – כדי לסייע אף להוא החפץ להיות ממציא להבין את מניעיו.
משכך, לחיות את הדבר בעיניים פקוחות. ואף באופן מתוכנן וסדור יותר שיש בו להעלות את סיכויי ההצלחה אל מטרת “היותו ממציא”.
הסיבות לרישום פטנט
הסיבות של אחד להיות ממציא, יכול ויהיו מושתתות על סיבות חיצוניות. או על סיבות מבניות של אישיות אישית של אנשים מסוגים שונים. וודאי יש אפשרות שהינן מושתתות על מדרגי תמהילים שונים של שילובים של שני סוגים אלו, או יותר.
לכן, נתחיל למנות את הסיבות. החל מאלו שנחזות בחיצוניות הדברים בחיי המעשה בעולם, ונמשיך לנסתרות יותר – או אז, נבחן האם יש חוקיות בתחום פטנטים:
בידוע, ש- פטנט והמצאה נדרשים בחדשנות:
בידוע שהמצאה חדשנית – מתחברת עם תפיסה שממציא ההמצאה הינו איש חכם ונבון באופן יוצא דופן.
ראיה לדבר יכול בעל מקצוע בתחום ההמצאות והפטנטים לאשש – מסוג מסוים של ממציאים בפוטנציה, שהינם מתלהבים מחוכמת המצאתם כפי שזה נחזה בעיני רוחם. זאת, עד שגם שהינם מקבלים עצה כי אין הגיון מסחרי בהמצאה, או יש חלופות יותר מחוברות לקרקע להעלות את סבירויות יישומה בחיי המעשה – “אינם שומעים”. וכך, אוחזים בהמצאה לכאורה שעלתה בדעתם, בלי מוכנות שינוי כלל.
יש והדבר מעיד על צורך של המציא הפוטנציאלי מהסוג הזה – לקבל הכרה, הערכה לחכמתו. צורך נפשי. חלום וכמיהה.
בידוע, שההמצאה ואף ממציאה – יכול ויקבלו פרסום בתקשורת ארצית ועולמית.
בעידן תקשורת הנוכחי בו בשניות חדשות בצד אחד של עולם נחזות בצידו השני על ידי מיליארד אנשים.
המתאמצים להמציא המצאות – כן, מתאמצים ממש, יש ותשמע אומרים, כי הרעיון שלהם לא קיים, כי אילו היה קיים היינו שומעים על כך.
ועוד, מחפשים להציג ברעיון שלהם את הצורך העצום העולמי הקיים בו לכול אדם. ומשכך, תשמע אומרים כי הרי מיד שיצא הדבר לפועל – כול רשתות התקשורת – יפרסמו את הפטנט. המדינה תחוקק חוקים. וחברות ענק ישנסו פסי-ייצור. בדרך כלל – לא זה גם לא זה מתרחש. אבל, התבנית הזו בתחום ההמצאות – הינה תבנית. וקיימת גם קיימת.
באמירת ביניים יאמר: עצם העובדה שנחזים בדרך כבר “תבניות” התנהלות, חשיבה ורצונות של ממציאים שונים, יש ויש בכך חיזוק לאפשרות כי בסופו של יום – יש “פורמולה ל-כיצד להיות ממציא”. כיצד להמציא פטנט ולא פחות חשוב, “פורמולה – כיצד ליצור המצאה מצליחה”.
ובמילים אחרות, אולי אפשר לבנות מדד מקדמי – “כלי מסננת, ישר וכלי הפוך”.
סיפורי ממציאים וייזמים בתקשורת, מציגים הצלחות כלכליות והתעשרות של ממציאים. ובידוע, שיושבים חברים בשיח חברותה, ואומרים – “איך הם עשו את זה”? ויש שאומרים לאחר שההמצאה פורסמה, “היי, זה כול כך פשוט, כול כך טריוויאלי – איך לא חשבתי על זה אני?”. ויש גם ממציאים שבאים ואומרים – כול אלו שהמציאו והצליחו – “אני חשבתי על זה לפניהם”. ומוסיפים, אז עכשיו, על הרעיון הזה, החלטתי ללכת עד הסוף. “עד הסוף” – ברגיל בפועל זה עד המשרד של בעל המקצוע ותו-לא.
…כי, רצון להתעשרות אינו עולה תמיד בקנה אחד עם רצון להשקיע ממון כדי להביא את הרעיון למימוש והצלחה”.
וזו, בעיה מרכזית לאי מימוש דברים במציאות המעשה!
אבל, פטנט ללא ספק…הכסף
כסף…המשפיע כאמור, על בני, חיי ומזוני – על בניו של אדם, על חייו ואיכות חייו, ועל כלכלתו – הינו מניע הידוע ככלי בעל עוצמת השפעה, עד כדי השפעה שיש בה לגרום להטיית אדם אל עבר הדבר המביא את הכסף – וודאי, ידוע כי עוצמת התאווה לכסף יש בה גם להביא למטרה מקדשת את האמצעים. וזאת – ללא עצימת עיניים והתייפייפות, כי זו היא המציאות.
בשנת 1998 ישבו מספר נערים צעירים, לפי הסיפור הם ירדו במיוחד לדרום, לים – לשבת להמציא את הפרויקט שיהיה הצלחה הבאה. והם הצליחו…ורדי מכר את הפרויקט ב- 400 מיליון דולר. אחר כך שוויו עלה ל- 4 מיליארד – וסופו שהתפוצץ עם “הבועה הבורסאית” – אבל זה לא רלוונטי, כי אם היסטורי. ואולי כן רלוונטי לדעת – “מתי לזרוע פרויקט מסוג מסוים ומתי לקצור!”.
וכאן נכנסים אלמנטים של: ניסיון, הכרויות, מזל…
אך, ניסיון – והכרות – של מר וורדי, האבא, עם משקיעים וחברות, אינו ברמה של כול “אבא”, אבל, אולי לא חייב להיות דווקא אבא, כי אם ורדי, וכמותו, כמרכיב.
פטנטים ומזל מה?
ברגיל, מה שאי אפשר להשפיע עליו, לא כדאי לקוות לו ברמת עיקר אחוזי הצרכים הנדרשים להצלחה. וודאי, אפשר לקוות שיתווסף, ועדיף לחשוב על זה בתאי גב המוח ולא להיכנס לגלגולים של ממלא טופס לוטו”, כי אז ממה נפשך לבחור “פורמולה” כאשר הינך הולך “לקוראת בקפה”?!
וודאי, שיש עניין, ועיקר העניין – הינו, בהשפעת השפע מעולמות עליונים, ואולם, כלי המעשה של האדם צריך ויעשה, ועל כך לא יורחב כאן.
מה צריך בשביל המצאה למעשה?
המסובב להמצאה הינה לכאורה ה-“מחשבה”, ולהוא המיומן בתחום. מובן, כי הסיבה והמסובב להמצאה, היא מקורה מ- “חכמה”. וירידתה אל המחשבה, למעשה אל הבינה. כיצד עושים זאת?
לפני כן, נגדיר חכמה: חכמה היא “תמצית מרוכזת של שפע שיורד למוחין של האדם מאמצעים שמחוץ אליו”.
לעיתים – אין קשר בין אדם חכם, לבין חכמת ההמצאה שהבזיקה במוחו.
מה כלי יכול להיות לו לאדם רגיל, כדי שחכמה תרד אליו?
ומה כלי יכול לעשות, כדי שחכמה מסוג “המצאה” תרד אליו?
אז, יש וחכמה כזו של “הבזק הארת רעיון” – עולה מתוך תכנון הדבר!
ראה את סיפור הנערים שירדו באופן יזום לחופשה “לנקות ראש” כדי להתמקד, ב- “מה ממציאים”!!!
נראה, כי בנסיבות הללו, הנערים הצליחו “להזמין” את “ההבזק” של החכמה באופן יזום.
נראה, כי הדבר אכן אפשרי. אכן זה עובד. ולא משנה אם עקב שהאדם מנתב את מוחו אל עבר ניסיון להגות מה “הרעיון הטוב”.
ואז מוחו מתחבר אל אמצעי הרעיונות החלופיים והופך בהם. גם אם הדבר מתרחש כתהליך בחשיבה באופן מעט שונה. עובדה היא עובדה, כי כאשר האדם ניצב בפני בעיה – אז, כוחות שהינו מפעיל או סופח אליו – מאפשרים לו למצוא פתרונות יעילים לדברים.
