פטנטים – קניין רוחני

פטנטים – קניין רוחני, אלו מונחים הנשמעים בנשימה אחת. מה המשמעות של קניין רוחני, ומה האבחנה של זו מהפטנט או הפטנטים?

בתחום פטנטים, או פטנט נשמעת לא אחת האמרה, “קניין רוחני”, בצוותא חדא עם אמירת המונח פטנטים.

המונח “קניין רוחני” הינו כפי משמעות הפרשנות המילולית העולה מימנו, וכפי הגיונה גם מתחם תכולתו:

פטנטים הינם למעשה, מחלקה אחת מיני כמה, סוג אחד מכמה סוגים, שנכללים במתחם המונח פטנטים – קניין רוחני, אך, יחד עם זאת לפטנטים, יש שונות ואבחון משאר המחלקות האחרות שנכנסות גדר תכולת הקניין הרוחני, כפי שגם לאלו יש ייחוד ושונות האחד מן האחר, משההפרדה לעניינים שונים אינה מלאכותית כלל וכלל בהפרדת הקניין הרוחני למספר מרכיביו.

ה – פטנטים או פטנט, חוסים תחת הגג הכללי של מונח הקניין הרוני, ואינם מצויים בהגדרת חוק הפטנטים תחת פירוט הגדרת מונח “פטנט”, אלא, כי אם תחת הגדרת “המצאה כשירת פטנט”. להלן פירוט הדברים:

אמצאה כשירת פטנט – מהי?

[תיקון: תש”ס] אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.
.

פטנטים – קניין רוחני

באמירה כוללנית, כשכאמור אין ההפרדה בבחינת הפרדה מלאכותית, ובוודאי שלא יכול ממציא או בעל זכות קניין רוחני לבחור על דעתו את סוג ההגנה או הזכות המוקנית לו ושהינה בקניין הרוחני, אלא, על פי מבחנים מוגדרים, ואף על פי כן, לא נופתע אם מרב הממציאים שחשקה נפשם בהגנת מונופול, יעדיפו להיאחז בהגנת פטנט שבקניין הרוחני על פני שאר סוגי ההגנות האחרים שבו.

שאר חלקיו של הקניין הרוחני, מעבר לחלק של הפטנטים, מכיל הגנות שבסיסן בזכויות קניין של אדם או ישות משפטית שאינם חומריות בבסיסן, כי אם תחילתן בחשיבה ובדרך-כלל גם בייחודיות שהקנה לה בעל הזכות מכוח חשיבתו ויוזמתו, אף שברובן, הפיכתן למימוש בפועל, יכול וסביר שיקנה להן ערכים ממוניים משמעותיים.

“מדגמים”סעיף 2 לפקודה: “מדגם” אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ על ידי תהליך או אמצעי תעשייתי, אם

 בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מכני. ההגנה של המדגם – סעיפים 33,

37 לפקודת הפטנטים והמדגמים – 1924 מגדירים את היקף ההגנה שנותן מדגם רשום. ועיקרו, הגנת תצורה, בדוגמת סמל היגואר או כתצורת הבקבוק של חברת ווירג’ין ועוד.

סימני מסחר “,

סימן מסחרי, סימן, מסחרי, רשוםרישום סימני מסחר

סימן מסחר הוא סימן המשמש או מיועד לשמש לאדם לעניין הטובין או השירותים שהוא מייצר או עוסק בהם. אותיות, מספרים, מילים, דמויות, או אותות אחרים, או שילוב שלהם, בשניים או שלושה מימדים, יכולים לשמש כסימני מסחר.
“סימן מסחר” – סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;
“סימן מסחר רשום” – סימן מסחר הרשום בפנקס סימני המסחר לפי הוראות פקודה זו והוא סימן מסחר לאומי או סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל;
כדי שההגנה בחוק על סימן המסחר תובטח, יש צורך בהליך של רישום אצל רשם סימני המסחר. רשם סימני המסחר בודק האם הסימן ראוי לרישום ובמקרה הצורך מברר את המידע הדרוש לו על סימן המסחר מן האדם שהגיש את הבקשה. אם הרשם פוסל את הבקשה ניתן לערער לבית המשפט העליון..
לרישום סימן מסחרי רשוםלחץ כאן  – דף קשר

“זכויות יוצרים”, “זכויות מבצעים”
אלו גם אלו, “זכויות יוצרים” מגנות על קניין רוחני שעניינו ביצירות ספרותיות, יצירות מוסיקליות ויצירות אמנות, ביניהן, סרטים, תוכנות מחשב והקלטות מוסיקליות. בעל זכות יוצרים מחזיק את הזכות הבלעדית להעתיק את היצירה, לפרסם אותה, לשדר אותה, להשכירה באמצעות מכשיר או אלמנט אלקטרוני או לשימוש במקומות ציבוריים או לשימוש ביתי . זכות יוצרים תחילתה במועד שבו יצאה היצירה מהמחשבה אל המעשה בפועל, ואינה נדרשת בתעודה, רישום או בפעולה נוספת, למעט הצורך הראייתי, כאשר היצירה עומדת כקניינו הרוחני של היוצר למשך תקופת חייו ושבעים שנים מעבר אליה לבעלי הזכות שקמו מזכותו שלו . עוד על זכויות יוצרים במדור “זכויות יוצרים”. מבצע הוא אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת יצירה ספרותית, אמנותית, מוסיקלית או דרמטית. מדובר בעיקר בשחקנים, זמרים, נגנים ורקדני מחול. זכויות המבצע שונות מיתר זכויות הקניין הרוחני בכך שהן בעיקרן זכויות שליליות: הזכות שלא יעשה בלא הסכמת המבצע כל טביעה, שעתוק, הפצה או שידור של ביצועו. כמו כן, למבצע זכות לקבלת “תמלוג ראוי” בגין כל השמעה או הצגה של ביצועו. זכויות מבצעים ניתנות למבצע למשך 50 שנה ממועד הביצוע ואינן טעונות רישום..

לעומת זאת, “סודות מסחריים”,”מוניטין”, “כינויי מקור”, או “עקרונות צדק”, מוסר ויושר” ואף “עקרונות עשיית עושר ולא במשפט” כפי גם, גניבה בעין…הינם יישומי קניין רוחני או כלים המבוססים על עקרונות מוסר ויושר, המאפשרים לאדם או יישות משפטית קבלת זכות אף אם זכות זו אינה רשומה וכול עוד הוכחה טענת העיקרון או הערך עליו מבוסס העיקרון.
כיום, ישנה בעייתיות מסוימת בריבוי הגנות קניין רוחני, לדוגמה בתחום פטנט 
, ניתן למצוא חלופות שונות של פטנטים שונים שהקו ההמצאתי השונה ביניהם הינו מינימאלי ומינורי, וקשה לטיעון לפיו, כי אכן אינו מובן או מוסק על ידי בעל מקצוע בתחום האחד מהאחר.

פטנט מוצלח כלכלית הינו כזה אשר הצליח בסופו של דבר להתממש ולספק לממציא תמורה כלכלית ראויה בבחינה אובייקטיבית של מדד ומידה. להצלחה מעין זו אבות רבים. וכן, הינה ניתנת ללימוד, לתכנון ולייעול, אף שמידה של מזל לא תזיק לה.

 


 

פטנטים – קניין רוחני

השאירו פרטים כאן ונחזור בהקדם – דף קשר

5- 770- 323- 077