פטנט, או המצאה הינם אחת החלופות העסקיות, או ההתגלמויות העסקיות שייחודם בבחירת הליכת בקן “המונופול” על ולמרות כניסה לצרכים נוספים ואחרים שאינם קיימים כלל בשיטות העסקיות שבהן תחרות חופשית היא מרכז העניין.

פטנט –  למה ומדוע?

להיות בעל פטנטים מבחינת יזם משופשף, כפי האמור הינה אסטרטגיה חוזרת ומתרחבת לאחרונה, של בעלי עסקים משופשפים המביאים את כסות “בקשת הפטנט” אל עבר מצב של שימוש בה ככלי ומנוף או קרדום למען הטעייה של המתחרים הפוטנציאלים באמצעות ההפחדה, ובייחוד ההפחדה מהאי נודע או ממה שהוא ברמת האיגנורנט שלהם.הינו דבר שבסטאטוס מחד, ומנגד, עיכוב ביצוע של תחרות חופשית מותרת במתחם החופשי, שמראש לא הייתה לחוק הפטנטים לגרום בו הצרה של חופש פעולה של אחרים, או לגרור עיכוב או כשל לתחרות חופשית שהינה ביסוד הראשון העסקי של מדינות רבות בעולם כיום ומזה זמן לא מבוטל.

האם נראה, כי יש מי אשר שם את מורא הענישה על אלו למען לא ייעשו עוולה?  לא נראה כי כך הוא כלל וכלל.

פטנט –  למה ומדוע?

פטנטים נחלקים בראייה העכשווית של ההדיוטות לשני קטגוריות ראשיות,פטנטים במתחם
ה – START UP או ההייטק, ומנגד פטנטים במתחם LOW-TECH.
וככאלו, ככול שהפטנט הינו יותר ברמת טכנולוגיות מורכבות, כך רמת האיגנורנט אינה שחקן מרכזי, ואולם, דווקא בגלל מסובכות המרכיבים שבהן, וביידוע כי יש מרווח לא מבוטל של מספר המצאות או פטנטים היכולות לדור כפיפה אחת, האחת בצד רעותה, אף אם כולן הינן בבחינת מתן פתרון לאותו צורך, ויש ומתקיימים תנאים, לפיהם האבחנה או האבחון בין פטנטים אלו אינו מראה מצב של “המצאה טהורה”, ואף לא קרוב לכך, אלא, שונות באופן מרכיבי או באופן מבנה מערכת או מתקן. נפוץ כדוגמה הדבר במצבים בהם האומנות המוקדמת הינה נחלת הכלל המושתתת על חדשנות שפג תוקף המונופול בה לפני עשור או יותר.

במצב דברים זה, מידת השימוש של אפקט ההפחדה של המתחרים, במטרה להגיע למצב של “מונופול הלכה למעשה”, הינו יותר מחוכם, מתחכם ומורכב בתצורת בנייתו על ידי הטוענים לו. וככול שאותה חברה כדוגמה, תהה יותר ויותר בעלת אמצעים, לא ירצה מאן-דהו למצוא עצמו בהתדיינויות משפטיות עם בסוללת עורכי- דין של MICROSOFT או GOOGLE כדוגמה. וכאן, נמצא גם אותו פתח שמביא כפי שהכרנו בארה”ב לסדרת התביעות והזכיות של חברות  ממיקרוסופט בטענת “מונופול לא חוקי”.

פטנט –  למה ומדוע?

ראה המצאת ה- “פטנט“, המצאת “חדשנות של ספק” – מה חידוש היה באלו, מלבד שימוש בהם ככלי נוסף למניפולטיביות עסקית, כול עוד אין היא אלא, בבחינת אות מתה שאין אף אחד שם ליבו אליה? ואין באמירה זו זלזול כלל, אלא, שהינה מציאות רבתי. ובוודאי אף אחד לא ש/ם אותה בסטטיסטיקה לסיבתיות לכמותיות גדולה כ”כ של דחיות או זניחות של בקשות לפטנטים בייחוד בארצות הברית של אמריקה. וכך, במקום להיכנס לעלויות כבדות כל-כך של פיתוח פטנט מקדמית להגשת בקשת הפטנט, או לעריכת ורישומים רבים בארצות לאום שונות, ובייחוד כדי לא לעמוד אל מול הבחינות של בוחני הפטנטים – מסתפק לו “מגיש הסתם” באותן 3-5 שנים שבהן כול סובביו חוששים הימנו. וממה נפשך? שרוב הפטנטים הטכנולוגיים הפשוטים כפי גם המורכבים, טווח זמנים זה הוא ממילא טווח המכסימום של אורך החיים העסקי של היוצא ומתפתח מהם, אם מוצר אם מערכת ואם שיטה של פטנט אמת.

וודאי שללא רשות איתור, כפי גם רשות אכיפה, בעניין מרכזי כפי כאן, השם את מטרת החוק ומהות סיבת התקיימות הפטנט למראשותיו, ומאתר, אוכף וגודם את הלך הדברים ההולך וגובר, יש בשיטה, בחלק מרכזי ומעשי שבה כלל לצחוק וקלס. לא יכול האינדיבידואל, פרט או חברה, להיות זה אשר יהיה המאתר, המתריע והטוען על מצבים אלו. אלא, אם יכיר בכלל המחוקק בבעיה, וישים לה מראש מסגרת של מותר ואסור. ואז, משישים ליבו עליה, לאו יפעל באופן של עצימת עיניים, אזי הדברים לכשעצמם יהיו תחילה ואף אמצע של פיתרון. וברור, כי פעולה כזו, צריך ותעשה תוך איזון בין אינטרסים שימנע את הצד האחר, את החשש של אחד להגיש ולטעון לזכות לכאורה בקניין רוחני עוד מראש וחלפני אישור. וברור, כי אילו השיטה הייתה בפועל קצרה מהותית, ותגובת בקשה, בכול מצב, לאו רק בזירוז, הייתה חודשים מספר, לא היה טעם לכול האמירה בכתב דברים זה, אולי מלבד ללוגו הפטנטים שיצא די משביע רצון יוצריו.

רעיונות פשוטים ונגישים יותר בחיי היום יום העסקיים, שבהם נמצא השימוש של הפטנט ככלי שמטרתו יצירת “אפקט הפחד” אצל המתחרים, נמצאים כמעט בכול אתר אינטרנט שיש בו קצה קצהו של חלקיק רעיון נוסף למצוי ממלא. כדוגמה נראה לא אחת שיטה של אתר מכירות המקיים את מכרז או שיטת המכירות בו באופן “חלוקת הקלפים”, מעט שונה מהקיים,ואינה בבחינת המצאה במלוא מובן המילה, אלא, יותר דומה וקרובה לאלתור, אימפרוביזציה, ושוב, מבלי להוריד מערך היזמות, ההקרבה, החכמה וההצלחה הכלכלית העומדת לכאורה כבר בפתח. אלא, גם כאן לא נראה שההצלחה פסחה על תביעות הפרה בבתי המשפט, והחברה הגישה תביעה להפרת פטנטים  כנגד חברות אחרות וטובות בתחומי עיסוקה.

אלו גם אלו, דוגמאות לרעיונות די פשטניים, שנוהלו על-ידי אנשי עשייה של ממש, שהצליחו ליישם את הרעיון הפשטני למערכת עובדת. והרבה פעמים, זהו ההבדל בין הצלחה לאי הצלחה. ודווקא באותם פרויקטים או פטנטים והמהלכים המסחריים הנסמכים עליהם, יש גם שלב ביניים די מבטיח, שלא קיים באותם פטנטים של ה- LOW-TECH, אותו שלב של שנים על גבי שנים, המבטיח קרקע רכה של משכורות די שמנות למנהלי חברות ההייטק על גבי המשקיעים וההשקעות הנדיבות של מיליוני דולרים שהוקצבו עד הגעה לנקודת הקצה. כך, שמראש יש סבלנות לכאורה.

לעומת זאת, LOW-TECH, ואף פטנטים בתחום זה, די לא מקבלים את “הכבוד” הראוי להם. לאו כבוד ממציאים, כי אם כבוד יזמים. יוזמה עסקית, מבוססת הגנת פטנט, לדוגמה המצאת “העט הכדורי” אינה נופלת מהצלחה עסקית של הסטנט, אם ציפיותיו של הממציא היו מלכתחילה להצליח כלכלית בקנה מידה המתאים לאדם רגיל.

כיום, ישנה בעייתיות מסוימת בריבוי הגדג’טים, משכל מחשבה הזויה הופכת לבקשה פרוביזורית, ועוקב לה לפנייה לחברות בתחום ההמצאה. הצפי הינו ללא ספק, בטווח של השנים הקרובות, לראות ריבוי המצאות המגיעות לכדי יישום מסחרי מעבר למיגונן בהגנות הקניין הרוחני.

פטנט כלכלית הינו כזה אשר הצליח בסופו של דבר להתממש ולספק לממציא תמורה כלכלית ראויה בבחינה אובייקטיבית של מדד ומידה. להצלחה מעין זו אבות רבים. וכן, הינה ניתנת ללימוד, לתכנון ולייעול, אף שמידה של מזל לא תזיק לה.

לחץ להתקשרות לקידום פטנט המצאה לחץ

או התקשר

077-323-770-5