בקשת הפטנט הזמנית, כשיטת הגשת בקשת פטנט ותפיסת תאריך בכורה – באה לעולם, לראשונה – על ידי משרד הפטנטים והסימנים המסחריים של ארצות הברית בשנת 1995.

המטרה של המחוקק האמריקאי – הייתה לתת מענה לצורך – להפוך את מצב ושלב ה- “פטנט-פנדינג
” לעביר וידידותי ועדיין לאפשר את השמירה על זכויות הגשת פטנטים בחו”ל על סמך תאריך הבכורה.

מה מרכיבי הבסיס של בקשת פטנט זמני?

o
לבקשה תוחלת חיים 1 יחידה – של 12 חודשים מתאריך ההגשה.

o
לא ניתן להאריך תקופה זו של 12 חודשים.

o
הכרח למבקש להגיש בקשת פטנט לא זמנית – במהלך
תקופת חיי הבקשה הזמנית – כדי לחבר המשכיות המסתמכת על תאריך הבכורה

o
היבט קריטי – שעליה לכלול תיאור טכני
מספיק של ההמצאה, כך שלאחר קריאת בקשת הפטנט הזמני, מישהו מיומן סביר בתחום יוכל
ליצור או לתרגל את ההמצאה. זה ידוע בתור דרישת 112. – וכאן חלק מסוכן בבקשה הזמנית!

 המטרות המתאפשרות בבקשה הזמנית, מגוונות – נמנה כמה:

 o

להשיג אסטרטגית “חלון זמן של
שקט עסקי” ביצירת מצב לכאורה משפטי שימנע מתחרים שיחששו להסתבך….

o
להשיג מצב ביניים משפטי האוחז בזכויות לכאורה, ב “פטנט
פטנדינג” (Patent
Pending), שיאפשר המשך פיתוח טכנולוגי ועסקי – בו זמנית עם אי גילוי;

o
ועוד רבים, כפי המצב האינדיבידואלי של כול יוזמה עסקית וייחודיות שבה
וצרכי ומגבלות המבקש אביה.

דרישת 112 הספציפית – מחד, דורשת תחולת “פרטים טכניים נאותים” – אל מולה,
עומדת מטרת החקיקה – ליצור בקשת פטנט של תפיסת זמן שתהא קלה ושונה מבקשת הפטנט
הקבועה (שאם לא כן, אין סיבה לקיומה?)!

יוצא – שלא מסופקת נוסחה לביצוע המגדירה באופן חד וברור – מה נחשב “מספיק”
בתיאור הטכני – ומה נחשב “לא מספיק”.

ומכאן, את למדה – ששוב – על הספקטרום הרחב – מצויים מקרים שבסוופו של יום פסיקת בית המשפט העיון בארה”ב קובע עקרונות מנחים או מחייבים כפי שבא לידי ביטוי במחלוקות שעומדות מולו….

מכאן – שבמצב של “בקשת פטנט זמני – שהינה כמסננת” –  שנכתבה והוגשה באופן שגוי – בתיאור חסר, ו/או לא מקצועי – הן טכנית והן משפטית – הינה – אך רושם מוטעה שזכויות פטנט מוגנות – כאשר הלכה למעשה, אלו מובילות את המבקש למחוזות קשים ובלתי אפשריים – של משפטים יקרים
מול טייקונים וחברות ענק.

במצב זה – יוצא שזכויות הפטנט לא הצליחו להיות מוגנות באמצעות – המסננת המשפטית והטכנית…

וכאן קבור הכלב (הכלב המשפטי בכל אופן):

o
הגשות בקשות פטנט זמני באופן עצמי, או עם גורמים שאינם עורכי-דין
המיומנים משפטית – כדי להשיג “חיסכון בעלויות” של בקשת פטנט זמני.

o
לא אחת, נפוצה הצרה של הגשות פטנט זמני שמבוצעות גם בחופזה – ומשכך, חסרות מרכיבים.

כך, מבחינה משפטית – ישנן בקשות פטנט זמני – שלא מאפשרות חיבור בקשות פטנט קבוע אליהן
= וכאשר בטווח זמן ביניהן נכנס “ממציא אחר” – בדרך כלל “חזק כלכלית”

ראה:
פסק הדין הפדראלי  Dynamic Drinkware v. National וקביעתו: שבקשת הפטנט הקבועה אין לה יכולת להתחבר למרכיבים ברורים מספיק בבקשה הזמנית – ומשכך, תאריך הבכורה לא ניתן במקרה דנן.

וביותר פירוט: שהבקשה הזמנית לא הכילה תיאור כתוב הולם המאפשר למישהו בעל מיומנות רגילה
באמנות לממש את ההמצאה הנטענת בבקשה הלא זמנית. (דרישת  112לעיל)

צעד לעבר פיתרון בהגדרת הגבולות – אך, לא די להבנת האדם ההדיוט לו מנועדה ההגנה:

לאור המשפט ב- Star Scientific, Inc. v. R.J. Reynolds Tobacco

נקבעו על-ידי “המעגל הפדראלי” עקרונות המרחב והתחולה המתבקשים שיהיו חלק
מבקשת פטנט זמנית באשר היא, כדלקמן: (והינם 112 הדרישות (ראה גם דלעיל)):

o
תיאור טכני הכולל תיאור כתוב של ההמצאה;

o
אופן ותהליך העשייה והשימוש בו;

o
כתוב במונחים מלאים, ברורים, תמציתיים ומדויקים כדי לאפשר לכל אדם
מיומן באמנות ליצור ולהשתמש בהמצאה;

o
שיכלול תאור של הדרך הטובה ביותר לביצוע ההמצאה שחשב הממציא או
הממציא המשותף. המאפשר למישהו בעל מיומנות רגילה באמנות לממש את ההמצאה הנטענת בבקשה הלא זמנית.

 והחכם – עיניו בראשו – ואפשר ללכת בקו האמצע ולא להיות קיצוני לא לכאן ולא לכאן.

 *בברכה והצלחה – עו”ד חבושה