פטנטים מוצלחים, או
פטנט מוצלח, או המצאה נבחנים על פי רוב, וזאת עוד מראש, על בסיס הפוטנציאל העסקי מסחרי הגלום בהם. אולם, כפי ברגיל, הגדרת הדרישה במונח "מוצלח" תלויה מראש במאוויי הייזם והממציא הספציפי.
בתחום
פטנטים מוצלחים - "
פטנט מוצלח – יש לי פטנט" – נשמע, לא אחת באמירה או כמיהה בראש חוצות, דבר המזכיר צורך נוסף וזר הקיים בימינו אלו אצל יזמים, הצורך בסטאטוס.
להיות בעל פטנט מוצלח, הינו דבר שבסטאטוס, ולא אחת מתגלה כצורך של הגשמה אישית של הייזם. דברים אלו יש בהם כדי להיות בעוכריו של הממציא או ההמצאה, וככלל, פטנטים או המצאות צריכים טעם ערכי של צורך קיים לשיפור במציאות שהינו סיבת קיומן, לאו צורך סתם של סתימת שורש במצב אישיותי.
פטנטים נחלקים בראייה העכשווית של ההדיוטות לשני קטגוריות ראשיות, פטנטים במתחם
ה – START UP או ההייטק, ומנגד פטנטים במתחם LOW-TECH.
הראשונים, עדין יראו לאדם מן הישוב כנדרשים בגאוניות לשם המצאתם, ואפשריים בהמצאה רק לזה אשר נחשב גאון. השאר, לאור קפיצת הדרך התקשורתית, יפתיעו שוב ושוב כמעט כול אחד, בבחינת "איך לא חשבתי על זה אני קודם...משזה כל-כך פשוט".
גם כאן, סביר שבחינה מעט יותר מעמיקה של הדברים, הייתה מגלה, כי המרחק שעבר הממציא בהמצאתו אינו, אלא, פסיק פסיעה מהגלוי וידוע לפניה, ואף היא בבחינת שיפור מה ולאו מעבר. ראה המצאת ה- "
STENT", המצאת "מצלמת הגלולה" – מה חידוש היה באלו, ואם היה האין הוא כפי ההגדרה כאן מעלה? ואין באמירה זו זלזול כלל, אלא, שהינה מציאות. וודאי שחזרה הינה מיותרת, אולם להשלמת הרעיון, הרי חייבת להזכיר, כי תחילתה והמשכתה של המצאה זו, בפגישה מקרית, בה סיפר העולה מרוסייה על מתקן המסייע לסובלים מבעיות הסתיידות בדרכי השתן, הקפיץ, ועל הבזק החשיבה של השלכה מזה אל בעיות דומות באבר גוף אחר, הלב, ויישום הפיתרון שם כפי שהבזיק במוחו של ריכטר שלא זמן רב עוקב "להמצאתו" תבע את חברת הציוד הרפואי האמריקנית בוסטון סיינטיפיק. וזכה בתביעתו כנגדה שם ב- 750 מיליון דולר, בנוסף להחזרת המניות של החברה שהיו ברשותה. לא אחת, "הזכייה" בפטנט, גם היא תלויה בממון רב, ועיקרו, התדיינויות אל מול דחיית בקשות הפטנט של הבוחן, וההתעקשויות היקרות לאלו שהדברים אפשריים בידם שיש ומשיגה את הקיבול המיוחל לבקשה ואף אם באופן יותר דווקני מהבקשה המקורית. וכל שכן, בממון עצום הנדרש להתדיינויות משפטיות.
|
גם רעיון הגלולה המצלמת בגוף האדם קרוב דיו לסיפור הסטנט. ואינה בבחינת המצאה במלוא מובן המילה, אלא, יותר דומה וקרובה לאלתור, אימפרוביזציה, ושוב, מבלי להוריד מערך היזמות, ההקרבה, החכמה וההצלחה הכלכלית העומדת לכאורה כבר בפתח. אלא, שהגלולה של גיוון אימג'ינג מיוקנעם, המאפשרת צילום של המעי הדק ומשפרת על מצב הבדיקות האנדוסקופיה שהתאפשרו עד כה. אינה אלא, טכנולוגית משדר מקלט, מצלמה, ועבודה מאומצת וחרוצה לאפשר אותם במזעור בתוך תא קטנטן בגודל גלולה. אך גם כאן לא נראה שההצלחה פסחה על תביעות הפרה בבתי המשפט, והחברה הגישה תביעה להפרת
פטנטים מוצלחים כנגד חברת אולימפוס היפנית וחברות בנות שלה, אולימפוס מדיקל סיסטמס ואולימפוס אמריקה.
אלו גם אלו, דוגמאות לרעיונות די פשטניים, שנוהלו על-ידי אנשי עשייה של ממש, שהצליחו ליישם את הרעיון הפשטני למערכת עובדת. והרבה פעמים, זהו ההבדל בין הצלחה לאי הצלחה. ודווקא באותם פרויקטים או פטנטים והמהלכים המסחריים הנסמכים עליהם, יש גם שלב ביניים די מבטיח, שלא קיים באותם פטנטים של ה- LOW-TECH, אותו שלב של שנים על גבי שנים, המבטיח קרקע רכה של משכורות די שמנות למנהלי חברות ההייטק על גבי המשקיעים וההשקעות הנדיבות של מיליוני דולרים שהוקצבו עד הגעה לנקודת הקצה. כך, שמראש יש סבלנות לכאורה.
לעומת זאת, LOW-TECH, ואף פטנטים בתחום זה, די לא מקבלים את "הכבוד" הראוי להם. לאו כבוד ממציאים, כי אם כבוד יזמים. יוזמה עסקית, מבוססת הגנת פטנט, לדוגמה המצאת "העט הכדורי" אינה נופלת מהצלחה עסקית של הסטנט, אם ציפיותיו של הממציא היו מלכתחילה להצליח כלכלית בקנה מידה המתאים לאדם רגיל.
כיום, ישנה בעייתיות מסוימת בריבוי הגדג'טים, משכל מחשבה הזויה הופכת לבקשה פרוביזורית, ועוקב לה לפנייה לחברות בתחום ההמצאה. הצפי הינו ללא ספק, בטווח של השנים הקרובות, לראות ריבוי המצאות המגיעות לכדי יישום מסחרי מעבר למיגונן בהגנות הקניין הרוחני.
פטנט מוצלח כלכלית הינו כזה אשר הצליח בסופו של דבר להתממש ולספק לממציא תמורה כלכלית ראויה בבחינה אובייקטיבית של מדד ומידה. להצלחה מעין זו אבות רבים. וכן, הינה ניתנת ללימוד, לתכנון ולייעול, אף שמידה של מזל לא תזיק לה.
המכון לפטנטים – קביעת פגישה עם צוות המכון
חיפוש וסריקת פטנטים
לחץ להתקשרות לקידום פטנט המצאה לחץ
או התקשר
770 - 504 - 700 - 1
