רשות הפטנטים (שנקראה בעבר "משרד הפטנטים") היא הגוף הממשלתי שבוחן בקשות לפטנט בישראל ומעניק אותם. במדריך הזה ריכזנו את כל מה שצריך לדעת על הגשת בקשת פטנט בישראל: מי רשאי להגיש, מה צריך לצרף, איך נראה תהליך הבחינה, כמה זמן זה לוקח, מה עולה כסף, ואיך מגדילים את הסיכוי שהפטנט יאושר.
תוכן עניינים
- מהי רשות הפטנטים ומה תפקידה
- מה אפשר לרשום כפטנט
- לפני ההגשה: חיפוש פטנטים וסודיות
- הגשת בקשת פטנט: מה צריך לצרף
- שלבי הטיפול ברשות הפטנטים
- איך מזרזים את הבחינה
- עלויות: אגרות ושכר טרחה
- מישראל לעולם: PCT וזכות דין קדימה
- טעויות נפוצות שעולות ביוקר
- למה כדאי ייצוג מקצועי מול הרשות
- שאלות נפוצות
1. מהי רשות הפטנטים ומה תפקידה
רשות הפטנטים היא יחידה במשרד המשפטים. היא מטפלת ברישום פטנטים, סימני מסחר ועיצובים בישראל. בבקשות פטנט, הבוחנים ברשות בודקים אם ההמצאה עומדת בתנאי חוק הפטנטים, התשכ"ז–1967, ובראשם שלושה:
- חידוש: ההמצאה לא פורסמה ולא נוצלה בפומבי בשום מקום בעולם לפני ההגשה.
- התקדמות המצאתית (המצאתיות): ההמצאה אינה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום.
- תועלת ויישום תעשייתי: אפשר לייצר את ההמצאה או להשתמש בה בפועל.
פטנט שניתן מעניק לבעליו זכות בלעדית למנוע מאחרים לייצר, למכור, לייבא או להשתמש בהמצאה בישראל. הזכות תקפה עד 20 שנה מיום הגשת הבקשה, כל עוד משלמים אגרות חידוש.
2. מה אפשר לרשום כפטנט
אפשר לרשום פטנט על מוצר (מכשיר, מתקן, מנגנון, חומר או תרכובת) או על תהליך (שיטת ייצור או שיטת שימוש), בכל תחום טכנולוגי: מכניקה, אלקטרוניקה, תוכנה בעלת אפקט טכני, רפואה, כימיה, חקלאות ועוד.
לעומת זאת, רעיון מופשט, תגלית מדעית, נוסחה מתמטית או שיטה עסקית טהורה אינם ניתנים לפטנט כשלעצמם. גם שיטות טיפול רפואי בגוף האדם אינן ניתנות לפטנט בישראל. המכשיר או התרופה שמשמשים בטיפול, לעומת זאת, כן ניתנים לפטנט.
3. לפני ההגשה: חיפוש פטנטים וסודיות
שמרו על סודיות. חשיפה פומבית של ההמצאה לפני הגשת הבקשה, למשל בפרסום ברשתות החברתיות, בהצגה בתערוכה, במכירה או בקמפיין מימון המונים, עלולה לשלול את החידוש ולמנוע קבלת פטנט, בישראל ובמדינות רבות אחרות. לפני שמשתפים את ההמצאה עם משקיע, יצרן או שותף, מומלץ לחתום על הסכם סודיות.
בצעו חיפוש פטנטים. לפני שמשקיעים בכתיבת בקשה, כדאי לבדוק אם כבר קיימים פטנטים או פרסומים דומים. חיפוש מקצועי חוסך כסף. הוא מגלה מראש מכשולים, מאפשר לדייק את ההמצאה ולנסח תביעות שיעמדו בבחינה. אפשר לקרוא עוד בדף חיפוש פטנטים.
4. הגשת בקשת פטנט: מה צריך לצרף
בקשת פטנט מוגשת לרשות הפטנטים, וכיום ההגשה נעשית בעיקר באופן מקוון. הבקשה כוללת:
- טופס בקשה עם פרטי המבקש והממציא.
- מפרט: תיאור מפורט של ההמצאה, שמאפשר לבעל מקצוע לבצע אותה, ובו רקע, בעיה, פתרון ודוגמאות ביצוע.
- שרטוטים לפי הצורך.
- תביעות: החלק החשוב ביותר בבקשה. התביעות מגדירות את גבולות ההגנה המשפטית. ניסוח רחב מדי ייפסל בבחינה, ונוסח צר מדי יאפשר למתחרים לעקוף את הפטנט.
- תקציר.
- ייפוי כוח, כשההגשה נעשית באמצעות עורך דין או עורך פטנטים.
אפשר להגיש בעברית, בערבית או באנגלית. רבים מגישים באנגלית, כי כך קל יותר להמשיך אחר כך להגשות בחו"ל. תאריך ההגשה שנקבע לבקשה הוא התאריך הקובע לבדיקת החידוש, ולכן חשוב להגיש מוקדם ככל האפשר, וזאת בבקשה שלמה ואיכותית. על כתיבת הבקשה אפשר לקרוא בדף רישום פטנט אונליין.
5. שלבי הטיפול ברשות הפטנטים
- קבלת הבקשה ובדיקת דרישות פורמליות. הרשות בודקת שהוגשו כל המסמכים ושולמה האגרה, ומעניקה לבקשה מספר ותאריך הגשה.
- פרסום הבקשה. בקשות פטנט מתפרסמות לעיון הציבור בדרך כלל כ-18 חודשים מתאריך הדין קדימה, או מתאריך ההגשה כשאין דין קדימה.
- המתנה לבחינה. הבחינה המהותית מתחילה לפי סדר התור ותחום הטכנולוגיה. לפני תחילתה הרשות שולחת הודעה מקדימה לבחינה.
- בחינה מהותית ודו"חות בוחן. הבוחן משווה את התביעות לפרסומים קודמים ומוציא דו"ח עם השגות. להשגות האלה עונים בטיעונים משפטיים וטכניים ובתיקון התביעות. בדרך כלל עומדים לרשותכם ארבעה חודשים להשיב לכל דו"ח, ואפשר לבקש הארכות בתשלום ובמגבלות. בפרקטיקה הזו מוכרע לרוב אם יינתן פטנט ומה יהיה היקף ההגנה.
- קיבול ופרסום לשם התנגדות. כשהבוחן משתכנע, הבקשה מקובלת ומתפרסמת. מרגע זה לכל אדם יש שלושה חודשים להגיש התנגדות.
- מתן הפטנט. אם לא הוגשה התנגדות, או שההתנגדות נדחתה, הפטנט נרשם וניתנת תעודת פטנט.
- שמירה על הפטנט בתוקף. משלמים אגרות חידוש בשנה ה-6, ה-10, ה-14 וה-18 מיום ההגשה. אם החמצתם את המועד, אפשר בדרך כלל לשלם בתוך שישה חודשים בתוספת קנס איחור.
כמה זמן זה לוקח? הטיפול ברשות נמשך בדרך כלל כמה שנים. לפי נתוני הרשות, הזמן הממוצע מהגשה ועד סיום הבחינה עמד בשנים האחרונות על כ-3.5 שנים, והוא משתנה מאוד לפי התחום. חשוב לדעת: ההגנה המשפטית נספרת מיום ההגשה, ומרגע ההגשה אפשר לציין על המוצר "פטנט בבקשה" (Patent Pending).
6. איך מזרזים את הבחינה
יש כמה מסלולים חוקיים לקיצור זמן ההמתנה:
- בקשה להקדמת בחינה מטעמים מוצדקים: חשש להפרה, גיל מתקדם או מצב בריאותי של המבקש, אינטרס ציבורי, ועוד.
- מסלול טכנולוגיה ירוקה להמצאות שתורמות לאיכות הסביבה.
- PPH (Patent Prosecution Highway): בחינה מואצת על סמך תוצאות חיוביות ממשרד פטנטים במדינה שותפה.
- בחינה על סמך פטנט מקביל שכבר ניתן במדינות מוכרות, כמו ארה"ב, האיחוד האירופי (EPO), בריטניה ויפן.
7. עלויות: אגרות ושכר טרחה
העלות הכוללת של פטנט בנויה משני רכיבים:
- אגרות רשמיות לרשות הפטנטים: אגרת הגשה, אגרת קיבול, אגרות חידוש, ותוספות לפי מספר התביעות והעמודים. יחידים ועסקים קטנים זכאים לעיתים להנחה באגרות ההגשה והקיבול. האגרות מתעדכנות מעת לעת, ולכן לפני ההגשה כדאי לבדוק את לוח האגרות העדכני באתר הרשות.
- שכר טרחה מקצועי: חיפוש, כתיבת הבקשה וניסוח התביעות, וטיפול בדו"חות הבוחן עד לקבלת הפטנט.
אצלנו המחירים שקופים ואפשר לפרוס את התשלום. פירוט מלא נמצא בדף מחירים, מבצעים ותשלומים.
8. מישראל לעולם: PCT וזכות דין קדימה
פטנט ישראלי מגן רק בישראל. כדי להגן על ההמצאה בחו"ל משתמשים בשני כלים:
- זכות דין קדימה (אמנת פריז): מיום ההגשה הראשונה יש 12 חודשים להגיש במדינות נוספות, ותאריך ההגשה הישראלי נשמר.
- בקשה בינלאומית (PCT): בקשה אחת ששומרת את האפשרות להגיש בכ-150 מדינות. את ההחלטה באילו מדינות להמשיך אפשר לדחות עד כ-30 חודשים מתאריך הדין קדימה. רשות הפטנטים הישראלית משמשת גם משרד קולט לבקשות PCT.
ממציאים רבים מתחילים דווקא בבקשה אמריקאית, למשל בקשה זמנית בארה"ב, ורק אחר כך מגישים בישראל ובעולם. הבחירה תלויה בשוק היעד ובתקציב, ונשמח לבנות אתכם את האסטרטגיה הנכונה.
9. טעויות נפוצות שעולות ביוקר
- פרסום ההמצאה לפני ההגשה. זו הטעות הנפוצה והכואבת ביותר.
- כתיבה עצמאית של התביעות בלי ניסיון. פטנט עם תביעות חלשות קל לעקוף.
- החמצת מועד 12 החודשים להגשה בחו"ל.
- אי מענה במועד לדו"ח בוחן, שעלול לגרום לבקשה להיחשב כנטושה.
- שכחת אגרות חידוש, שעלולה לגרום לפקיעת הפטנט.
- ויתור על חיפוש מקדים, ובזבוז כסף על בקשה שאין לה סיכוי.
10. למה כדאי ייצוג מקצועי מול הרשות
על פי חוק, ממציא רשאי להגיש בקשה בעצמו. בפועל, הצלחת הבקשה תלויה באיכות המפרט ובניסוח התביעות, ואחר כך במשא ומתן מול הבוחן. המכון לפטנטים של משרד בצלאלי, חבושה ושות' – עורכי דין מלווה ממציאים, יזמים וחברות בישראל ובעולם. למשרד ותק של 34 שנים ורקורד של אלפי תיקי ממציאים. אנחנו מטפלים בכל השלבים: חיפוש, כתיבת הבקשה, הגשה בישראל, בארה"ב וב-PCT, טיפול בדו"חות בוחן, וליווי עד מתן הפטנט. אנחנו עובדים עם לקוחות מכל הארץ ומחו"ל, ואפשר לנהל את כל התהליך מרחוק: פגישות בזום וחתימות מרחוק. אפשר לקרוא עוד על עורכי דין פטנטים.
11. שאלות נפוצות
האם אתם רשות הפטנטים?
לא. אנחנו משרד עורכי דין פרטי שמייצג ממציאים וחברות מול רשות הפטנטים. רשות הפטנטים היא גוף ממשלתי במשרד המשפטים.
כמה זמן לוקח לקבל פטנט בישראל?
בדרך כלל כמה שנים. בשנים האחרונות הממוצע מהגשה ועד סיום הבחינה היה כ-3.5 שנים, אבל אפשר לקצר אותו במסלולי האצה. ההגנה נספרת מיום ההגשה.
כמה עולה פטנט בישראל?
העלות כוללת אגרות רשמיות לרשות ושכר טרחה מקצועי, והיא תלויה במורכבות ההמצאה. המחירים שלנו מפורטים בדף המחירים, ואפשר לפרוס את התשלום.
האם אפשר להגיש בקשת פטנט בעצמי?
כן, החוק מאפשר זאת. אבל ניסוח לא מקצועי של התביעות עלול לגרום לדחיית הבקשה או להגנה חלשה שקל לעקוף, ולכן מומלץ להיעזר באיש מקצוע.
מה זה "פטנט בבקשה" (Patent Pending)?
זהו סימון שמותר להשתמש בו מרגע שהוגשה בקשת פטנט ועד להחלטה בה. הוא מאותת למתחרים שההמצאה בהליכי רישום.
האם פטנט ישראלי מגן גם בחו"ל?
לא. כדי לקבל הגנה בחו"ל צריך להגיש בכל מדינה או באזור, או באמצעות בקשת PCT, בתוך 12 חודשים מההגשה הראשונה.
כמה זמן הפטנט בתוקף?
עד 20 שנה מיום הגשת הבקשה, בתנאי שמשלמים אגרות חידוש בשנה ה-6, ה-10, ה-14 וה-18.
המידע בדף זה הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה מקצועית של המקרה שלכם. מועדים, אגרות ונהלים עשויים להשתנות; המקור המחייב הוא רשות הפטנטים והדין. יחסי עורך דין–לקוח נוצרים רק לאחר חתימה על ייפוי כוח והסכם שכר טרחה (במשרד או בחתימה מרחוק). ראו תנאי שימוש.